תלמוד ירושלמי סנהדרין
משנה: מֶלֶךְ לֹא דָן וְלֹא דָנִין אוֹתוֹ לֹא מֵעִיד וְלֹא מֵעִידִין אוֹתוֹ לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין אֶת אִשְׁתּוֹ לֹא מְײַבֵּם וְלֹא מְײַבְּמִין אֶת אִשְׁתּוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם רָצָה לַחֲלוֹץ וּלְיַבֵּם זָכוּר לְטוֹב. אָמְרוּ לוֹ אִם רָצָה אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. וְאֵין נוֹשְׂאִין אֶת אַלְמְנָתוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. נוֹשֵׂא הוּא הַמֶּלֶךְ אַלְמְנָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְדָוִד שֶׁנָּשָׂא אַלְמְנָתוּ שֶׁל שָׁאוּל שֶׁנֶּאֱמַר וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית אֲדֹנֶיךָ וְאֶת נְשֵׁי אֲדֹנֶךָ בְּחֵיקֶךָ׃
תלמוד ירושלמי יבמות
רִבִּי זְרִיקָן בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. אֵשֶׁת חָמִיו אֲסוּרָה מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. אִי תֵימָר תּוֹרָה. הֲרֵי דָוִד שֶׁנָּשָׂא רִיצְפָּה בַּת אַיָּה. שֶׁנֶּאֱמַר וַאֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית אֲדוֹנֶיךָ וְאֶת נְשֵׁי אֲדוֹנֶיךָ בְּחֵיקֶיךָ. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. שְׁנֵי חוֹרְגִים שֶׁגָּֽדְלוּ בְבַיִת אֶחָד אֲסוּרִין לְהִינָּשֵׂא מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ. אָמַר. יִסְבּוֹן בְּאָתָר דְּלָא חָֽכְמִין לְהוֹן.
תלמוד ירושלמי סנהדרין
הלכה: לֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים כול׳. רַב כַּהֲנָא אָמַר. עַל שֵׁם הַשִּׁשִּׁי יִתְרְעָ֔ם לְעֶגְלָה֖. וּמַה כְתִיב תַּמָּן. וְאִ֨ם־מְעָ֔ט וְאוֹסִפָה לְּךָ֖ כָּהֵ֥נָּה וְכָהֵֽנָּה׃